הכרעת דין בתיק ת"פ 51402-07-10 - פסקדין

בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, על זיכוי הנאשם, מחמת הספק, מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

להלן נימוקיי:

1.              בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, היו הנאשם והמתלוננת, מירב יעיש (להלן: "המתלוננת"), בני זוג נשואים זל"ז, אשר חיו יחדיו בביתם המשותף ברחוב קהילות יעקב 66 בבני ברק.

אין מחלוקת בין הצדדים, כי בתקופה שקדמה להגשת התלונה, עלו יחסי המתלוננת והנאשם על שרטון. בני הזוג פעלו להצלת חיי הנישואין שלהם ואף פנו ליועץ נישואין, אך לשווא, בני הזוג לא הצליחו לשקם את יחסיהם וכשנתיים לאחר הגשת התלונה, שנמסרה למשטרה סמוך לאחר עזיבת  המתלוננת, עם ילדיהם המשותפים, את ביתם - התגרשו.

2.              כתב האישום מייחס לנאשם מספר עבירות: תקיפת סתם - בן זוג, לפי סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: " חוק העונשין"); ניסיון לתקיפת בן זוג, לפי סעיף 382(ב)(1) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין וכן עבירה של היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

על פי המתואר בעובדות כתב האישום, בתאריך 21.12.06 סמוך לשעה 14:30, על רקע כעסו של הנאשם על המתלוננת על אופן נעילת דלת הבית, תקף אותה הנאשם בביתם, בכך שמשך לאחור את הכיסא עליו ישבה וגרם לנפילתה. כתוצאה מהנפילה ספגה המתלוננת מכה בגב תחתון.

עוד נטען בכתב האישום, כי לאחר שהמתלוננת קמה וביקשה לשבת על הכסא בחזרה, ניסה הנאשם להפילה בשנית באותה דרך, אך המתלוננת הקדימה אותו ונעמדה.

בעקבות כך הרים הנאשם את הכסא ואיים להשליכו על המתלוננת, אם תרגיז אותו.

מיד לאחר אירוע זה זרק הנאשם לעבר המתלוננת ספל המיועד לנטילת ידיים, אשר חלף מעל ראשה, נפל בקרבתה ונשבר.

בהמשך לכך שב ואיים הנאשם על המתלוננת, בכך שאמר לה "תגידי תודה שזה לא נשבר עליך".

3.              בתשובתו לכתב האישום, הכחיש הנאשם באופן גורף את כל המיוחס לו.

4.              להוכחת הנטען בעובדות כתב האישום הובאו לעדות על ידי המאשימה, המתלוננת ואחותה, שרית בידני (להלן: "שרית"), לה סיפרה המתלוננת, את המתואר בעובדות כתב האישום, מספר שבועות לאחר האירוע.

מטעם ההגנה, להפרכת ההאשמות, העיד הנאשם בלבד.

5.              9במהלך שמיעת הראיות נחשף בית המשפט, ולו במקצת, למערכת היחסים הזוגית, שקדמה להגשת התלונה והתבררו הנסיבות שעמדו ברקע החלטת המתלוננת להגיש את התלונה נגד הנאשם.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הזוגיות ביניהם התאפיינה בחוסר התאמה, כשביום האירוע התפתח ביניהם אירוע סוער מילולי וקולני, שהיה המשך של התדרדרות מתמדת ביחסיהם, שאף הוביל בסופו של דבר לגירושיהם.

אין גם מחלוקת כי האירוע התפתח סביב אופן נעילת דלת הבית על ידי המתלוננת. מוסכם כי הנאשם לא היה שבע רצון מכך שהמתלוננת שלא נעלה את הדלת בדרך בה ביקש, הדבר עורר את כעסו והוא הגיב בהרמת קול ובצעקות על המתלוננת.

עוד אין חולק כי שבועיים - שלושה לאחר האירוע עזבה המתלוננת את הבית עם הילדים, ללא הודעה מוקדמת וכי מאז לא שבו בני הזוג להתגורר יחד עד לגירושיהם, כשנתיים מאוחר יותר.

גדרי המחלוקת מצטמצמים לאשר אירע במהלך האירוע, שהתרחש במועד הנטען בכתב האישום, האם האירוע נשא אופי של אלימות מילולית ופיזית, כטענת המתלוננת וכפי שבא לידי ביטוי בעובדות כתב האישום, או התמצה בויכוח מילולי סוער וקולני, ללא כל גילויי אלימות פיזית מצידו של הנאשם או איומים כלפי המתלוננת, כטענת הנאשם.

6.              המתלוננת, בעדותה, חזרה על תיאור ההתרחשות, כפי שהוא מתואר בעובדות כתב האישום והוסיפה את תחושת הפחד שליוותה אותה, אשר, לטענתה, מנעה הגשת תלונה מיידית וגרמה לכבישת עדותה, במשך כשבועיים שלושה, עד שלדבריה עזרה עוז ועזבה, בסיוע בני משפחתה, את מעון המגורים המשותף.